חוקרים מ-ETH ציריך, מכון פרידריך מישר בבאזל ומבית החולים הקנטונלי של לוצרן הצליחו לייצר סחוס אוזן אלסטי בתנאי מעבדה תוך שימוש בתאי סחוס אנושיים. הרקמה המהונדסת הפגינה תכונות מכניות הדומות לסחוס טבעי ושמרה על צורתה וגמישותה לאחר שישה שבועות כאשר נבדקה במודלים של בעלי חיים. המחקר מתבסס על עשרות שנים של עבודה בניסיון ליצור אוזניים חלופיות לחולים שאיבדו אותן עקב תאונות או מצבים מולדים.
הפיתוח נותן מענה לצורך רפואי משמעותי, שכן מיקרוטיה משפיעה על כארבעה מכל 10,000 ילדים, וגורמת למומים מולדים באוזן החיצונית. הטיפול הנוכחי כולל שחזור אוזניים באמצעות סחוס הצלעות של המטופל, הליך כואב שעלול לגרום להצטלקות ולעיתים מביא לאוזניים נוקשות יותר מאלו הטבעיות. "אנחנו לא משתילים רקמה רכה בתקווה שהיא תישאר יציבה בגוף. במקום זאת, אנחנו רוצים להשיג את היציבות הזו במעבדה", אומר פיליפ פיש, המחבר הראשי של המחקר שפורסם ב-Advanced Function Materials.
החוקרים חילצו תאים מדגימות סחוס קטנות שהוסרו במהלך פעולות עיצוב אוזניים, ולאחר מכן הגדילו מיליוני תאים בתמיסות תזונה לפני שהטמיעו אותם בביו-דיו להדפסה תלת-ממדית. לאחר הדפסת מבני אוזניים, הרקמה עברה מספר שבועות של התבגרות בחממות מעבדה כדי לקדם יצירת קולגן מסוג II ורכיבים נוספים המצויים בסחוס האוזן הטבעי. הצוות ביצע אופטימיזציה של ארבעה גורמי מפתח: התפשטות תאים, תכונות חומר, צפיפות תאים ובקרת סביבת התבגרות.
למרות ההתקדמות, החוקרים מודים שייצור האלסטין נותר אתגר משמעותי. חלבון זה מספק לאוזניים את הגמישות שלהן, אך מדענים עדיין לא קבעו את התהליך הביולוגי המדויק הדרוש ליצירת רשתות אלסטין יציבות. "למרות ההצלחה הגדולה הזו, האלסטין נותר אתגר עבורנו, מכיוון שלא הצלחנו להבשיל אותו במלואו", הסביר פיש. הצוות מקווה לפתור בעיה זו בחמש השנים הקרובות לפני שיעבור לניסויים קליניים ולתהליכי אישור רגולטוריים.
מָקוֹר: ethz.ch
קישור לכתבת המקור – 2026-03-02 10:38:00
