בדיקות דם מגלות שהשמנה מאיצה במהירות את התקדמות האלצהיימר

"זו הפעם הראשונה שהראינו את הקשר בין השמנת יתר למחלת אלצהיימר כפי שנמדד על ידי בדיקות ביולוגיות בדם", אמר סיירוס ראג'י, MD, Ph.D., מחבר בכיר של המחקר וחוקר ראשי במרכז המחקר של Neuroimaging Labs ב-Mallinckrodt Institute of Radiology (MIR) בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס.

הדמיית מוח ונתוני דם ארוכי טווח

כדי לחקור את הקשר הזה, הצוות הסתמך על חמש שנים של נתונים מ-407 מתנדבים שנרשמו ליוזמת נוירו-דמיית מחלת אלצהיימר, שסיפקה גם סריקות עמילואיד פוזיטרון פליטת (PET) וגם דגימות דם. סריקות PET משמשות כדי להראות את עומס העמילואיד של המוח, כלומר הצטברות של חלבון בטא-עמילואיד במוח כפלאקים עמילואידים, תכונה מרכזית של מחלת אלצהיימר.

חוקרים ניתחו דגימות פלזמה עבור מספר BBMs הקשורים למחלת אלצהיימר, כולל רמות pTau217 (סמן ביולוגי המשמש לאבחון וניטור של מחלת אלצהיימר), שרשרת נוירופילמנטים קלה (NfL) – שבר חלבון המשתחרר מנוירונים פגומים או גוססים – ופלזמה GFAP – חלבון המתבטא בעיקר באסטרוציטים ובתאים מסחריים התומכים באסטרוציטים ובתאי ספין. מבחנים.

קישור משקל גוף לסמנים ביולוגיים במוח

צוות המחקר השתמש בשיטות סטטיסטיות כדי לבחון כיצד BBMs אלה קשורים לאינדקס מסת הגוף (BMI) ולהעריך אינטראקציה תלת כיוונית בין השמנת יתר, זמן ו-BBMs. הם גם השוו ואישרו את תוצאות BBM מול ממצאי סריקת עמילואיד PET.

כאשר שילבו את נתוני הדם וההדמיה, הם גילו שבתחילת המחקר, BMI גבוה יותר היה קשור לרמות BBM נמוכות יותר ולעומס עמילואיד כללי נמוך יותר על פני המוח.

"אנו מאמינים שה-BBM המופחת אצל אנשים שמנים נבעה מדילול מנפח הדם הגבוה יותר", אמר מחבר המחקר Soheil Mohammadi, MD, MPH, עמית מחקר פוסט-דוקטורט ב-MIR. "למעשה, על ידי הסתמכות על המדידות הבסיסיות, אפשר להטעות אותך לחשוב שלאנשים עם השמנת יתר יש פתולוגיה נמוכה יותר של מחלת אלצהיימר. אנחנו צריכים את הנתונים האורך כדי להבין באופן מלא את האופן שבו השמנת יתר משפיעה על התפתחות הפתולוגיה של אלצהיימר".

מחקר אורך כולל איסוף חוזר ונשנה של נתונים מאותה קבוצה לאורך תקופה ממושכת, מעקב אחר שינויים ומגמות לאורך תקופה.

השמנת יתר מזרזת שינויים הקשורים לאלצהיימר

ככל שחלפו השנים, גם BBMs של מחלת אלצהיימר וגם סריקות PET במוח הראו הצטברות גדולה יותר של פתולוגיה הקשורה לאלצהיימר בקרב משתתפים עם השמנת יתר בהשוואה לאלו ללא השמנת יתר. אנשים עם השמנת יתר חוו עלייה מהירה יותר של 29% עד 95% ברמות יחס pTau217 בפלזמה. השמנת יתר בתחילת המחקר הייתה קשורה גם לעלייה מהירה יותר ב-24% בפלזמה NfL ולעלייה מהירה יותר ב-3.7% בהצטברות עמילואיד.

ד"ר ראג'י ציין כי התוצאות שלהם הראו שבדיקות דם מציעות רגישות גבוהה יותר מאשר סריקות PET לאיתור השפעת השמנת יתר על שינויים מוחיים הקשורים לאלצהיימר.

"העובדה שאנו יכולים לעקוב אחר ההשפעה הניבוי של השמנת יתר על עליית סמנים ביולוגיים בדם בצורה רגישה יותר מ-PET היא מה שהדהים אותי במחקר הזה", אמר.

השלכות קליניות וסיכון שניתן לשינוי

לדברי ד"ר מוחמדי, לדרך בה השמנת יתר מעצבת את התקדמות עומס העמילואיד ושינויים קשורים בסמנים ביולוגיים בדם אלצהיימר יש השלכות חשובות על האופן שבו רופאים מעריכים ומנהלים סיכונים.

"על פי דו"ח 2024 של ועדת Lancet, 14 גורמי סיכון הניתנים לשינוי מסתכמים בכ-45%, או קרוב למחצית, מהסיכון למחלת אלצהיימר", אמר. "אם נוכל להפחית כל אחד מגורמי הסיכון הללו, נוכל להפחית משמעותית את מקרי האלצהיימר או להאריך את משך הזמן עד להופעת המחלה".

עתיד של ניטור וטיפול בבריאות המוח

ד"ר ראג'י צופה שמדידות חוזרות ונשנות של סמנים ביולוגיים בדם, בשילוב עם הדמיה מוחית, ישמשו יותר ויותר למעקב אחר אסטרטגיות טיפול הכוללות תרופות אנטי-עמילואידיות.

"זהו מדע כה עמוק שכדאי לעקוב אחריו עכשיו, כי יש לנו תרופות שיכולות לטפל בהשמנה בצורה די עוצמתית, מה שאומר שנוכל לעקוב אחר ההשפעה של תרופות לירידה במשקל על סמנים ביולוגיים של אלצהיימר במחקרים עתידיים", אמר. "זה נפלא שיש לנו סמנים ביולוגיים בדם כדי לעקוב אחר הפתולוגיה המולקולרית של מחלת האלצהיימר, וסריקות MRI כדי לעקוב אחר עדויות נוספות לניוון מוחי ותגובה לטיפולים שונים. עבודה זו מהווה יסוד למחקרים עתידיים וניסויי טיפול".

מחברים שותפים נוספים הם פרזנה רחמני, MD, MPH, Mahsa Dolatshahi, MD, MPH, וסוזאן א. שינדלר, MD, Ph.D.