פרפרים ועשים חולקים "בלוקים" של DNA שראשיתם יותר מ-200 מיליון שנה, כך עולה ממחקר חדש.
מדענים מאוניברסיטאות אקסטר (בריטניה), ליבק (גרמניה) ואיוואטה (יפן) המציאו כלי להשוואה בין הכרומוזומים (מולקולות ה-DNA) של פרפרים ועשים שונים.
הם מצאו בלוקים של כרומוזומים הקיימים בכל מיני העש והפרפרים, וגם ב-Trichoptera – דגמים מימיים שחלקו אב קדמון משותף עם עש ופרפרים לפני כ-230 מיליון שנה.
לעש ולפרפרים (הנקראים ביחד Lepidoptera) יש מספרים משתנה מאוד של כרומוזומים – מ-30 עד 300 – אך ממצאי המחקר מראים עדויות יוצאות דופן של בלוקים משותפים של הומולוגיה (מבנה דומה) שחוזרות אחורה בזמן.
"DNA נדחס לחלקיקים בודדים או כרומוזומים המהווים את יחידות ההורשה הבסיסיות", אמר פרופסור ריצ'רד פרנץ'-קונסטנט, מהמרכז לאקולוגיה ושימור בקמפוס פנרן של אקסטר בקורנוול.
"אם גנים נמצאים על אותו 'מחרוזת', או כרומוזום, הם נוטים לעבור בתורשה יחד ולכן 'מקשרים'.
"עם זאת, לבעלי חיים ולצמחים שונים יש מספר שונה בתכלית של כרומוזומים, כך שאיננו יכולים לדעת בקלות אילו כרומוזומים קשורים לאיזה.
"זה הופך לבעיה גדולה כאשר מספרי הכרומוזומים משתנים מאוד – כפי שהם עושים בלפידודופטרה.
"פיתחנו טכניקה פשוטה שבוחנת את הדמיון של בלוקים של גנים בכל כרומוזום ובכך נותנת לנו תמונה אמיתית של איך הם משתנים ככל שמינים שונים מתפתחים.
"מצאנו 30 יחידות בסיסיות של 'סינטני' (שפירושו המילולי 'על אותו מיתר' שבו המחרוזת היא DNA) שקיימות בכל הפרפרים והעשים, וחוזרים כל הדרך לקבוצת האחות שלהם, ה-caddisflies או Trichoptera".
פרפרים נתפסים לעתים קרובות כאינדיקטורים מרכזיים לשימור, ומינים רבים ברחבי העולם הולכים ופוחתים עקב פעילות אנושית.
עם זאת, מחקר זה מראה שהם גם מודלים שימושיים לחקר התפתחות הכרומוזומים.
המחקר משפר את ההבנה המדעית של האופן שבו התפתחו גנים של עש ופרפר, וחשוב מכך, טכניקות דומות עשויות לספק גם תובנות לגבי התפתחות הכרומוזומים בקבוצות אחרות של בעלי חיים או צמחים.
המאמר, שפורסם בכתב העת G3: גנים, גנומים, גנטיקהתחת הכותרת: "יחידות לסינטני הלפידופטרה (LSUs) חושפות שימור כרומוזומלי עמוק בפרפרים ובעש."
קישור לכתבת המקור – 2023-07-13 21:20:54
