סקירה שיטתית של עשרים ושלושה מחקרים מעלה כי במהלך ההיריון, רגשות הורים לעתיד כלפי תינוקם שטרם נולדו (עובר) יכולים להשתפר באופן חיובי על ידי סונוגרפים (אנשי מקצוע רפואיים מומחים שהוכשרו לבצע סריקות אולטרסאונד הריון) מה שהופך בדיקות הדמיה להורה אמיתי. חוויה ממוקדת.
חוויה כזו יכולה להפיג את תחושות החרדה והלחץ אצל ההורים, לעזור להם להרגיש מודעים יותר לגבי בריאותו ורווחתו של תינוקם שטרם נולד, ולהיות בטוחים בהשקעה הרגשית שלהם בהריון המתמשך.
הסקירה, שנערכה על ידי המרכז לחקר בריאות האם והילד בסיטי, אוניברסיטת לונדון, מספקת פרשנות הוליסטית של העדויות הנוכחיות על השפעת הדמיה לפני לידה (לפני הלידה) על רגשות ההורים לעתיד כלפי תינוקם שטרם נולד.
עד היום, בעוד שמתן סריקות אולטרסאונד במהלך ההריון נחשב בדרך כלל כחוויה חיובית להורים, ועשויה לחזות את איכות הקשר הורה-ילד לאחר הלידה, ישנן עדויות המצביעות על כך שהחוויה עשויה להוביל גם ל חרדה ומתח מוגברים אצל הורים, במיוחד אלה שאינם מסוגלים לפרש את תמונות הסריקה.
17 מהמחקרים שנותחו בסקירה התייחסו לחוויה של האם בלבד, חמישה כללו את שני ההורים ומחקר אחד שגויס אבות בלבד. שישה נושאים מרכזיים פותחו מניתוח המחקרים הכלולים:
- חווית הסריקה מתחילה לפני פגישת הסריקה; כולל הורים שמצפים לסריקה, אך בו זמנית חוששים מהפוטנציאל לקבל חדשות בלתי צפויות על התינוק שלהם
- הסריקה כטקס הריון; ההורים התייחסו לסריקות כאירוע אבן דרך, שהם ציפו לו ורצו
- מרגיש מעורב באופן פעיל בסריקה; עם נוכחות אבות בסריקות חשובה, לא רק לתמיכה אימהית, אלא גם מכיוון שאבות מטפלים חשו קרובים יותר לתינוק שטרם נולד מאשר אלה שלא היו.
- סדרי העדיפויות של ההורים לידע ולהבנה של הסריקה משתנים במהלך ההריון; בשלבים מוקדמים יותר של ההריון, ההורים נתנו עדיפות לדעת שההריון שלהם בר קיימא, בשלבים מאוחרים יותר היה חשוב להורים לדעת על נוכחות של חריגות עובריות
- החשיבות של שותפות הורה-סונוגרף במהלך הסריקה; אמון ההורים בסונוגרף שלהם היה קשור לקריינות של הסריקה, והגבלת השימוש בטרמינולוגיה שאינה רפואית האנשה את העובר, ורמזה להורים שהסונוגרף זיהה את תינוקם שטרם נולד כאינדיבידואל ולא כישות רפואית
- סריקות עוזרות ליצור זהות חברתית לתינוק שטרם נולד; הורים רבים ריכזו את החדשות שלהם על הריונות סביב סריקה, כאשר חלקם חיכו לסריקה הראשונה כדי לספר לחברים ובני משפחה על ההריונות שלהם, ושיתפו תמונות או סרטונים מהסריקה שלהם כך שלמעגל התמיכה שלהם תהיה תחושה להכיר את התינוק עוד לפני הלידה
הסקירה זיהתה גם מחסור במחקרים שפורסמו בוחנים את ההשפעה של MRI עוברי (הדמיית תהודה מגנטית) על הקשר הרגשי של ההורים לעתיד לתינוקם שטרם נולד. MRI עוברי הופך נפוץ יותר להשלמת הדמיית אולטרסאונד כאשר יש חשד לאנומליה עוברית. לפיכך, המחברים מדגישים כי יש צורך לבצע מחקר נוסף בתחום זה כדי לעזור להבין את מקובלת סוג זה של סריקה להורים ואת השפעתו הפוטנציאלית על רגשותיהם כלפי ילדם שטרם נולד.
המחברת הראשית, אמילי סקלטון, היא סונוגרפית, מרצה ועמיתת דוקטורט במכללה לרדיוגרפים במחלקה לרדיוגרפיה ומיילדות בסיטי, אוניברסיטת לונדון. היא אמרה:
"אנחנו יודעים כמה חשובות הסריקות במהלך ההריון לספק מידע קליני על גדילת העובר והתפתחותו, אבל יש יתרונות נוספים להורים לעתיד, שבמעבר להורות, עשויים להרגיש קרובים יותר לתינוקות שטרם נולדו לאחר ש"ראו" אותם בסריקה סקירה זו מדגישה את תפקידו האינטגרלי של הסונוגרף בהקלת הקשר המתפתח בין הורים לעתיד לתינוקותיהם שטרם נולדו, באמצעות גישה אינפורמטיבית, תומכת ומכילה ממוקדת הורים לטיפול שהורים מרגישים מעורבים בו באופן פעיל."
מקור הסיפור:
חומרים המסופק על ידי אוניברסיטת סיטי לונדון. מקור נכתב על ידי שמים קוודיר. הערה: ניתן לערוך את התוכן לפי הסגנון והאורך.
קישור לכתבת המקור – 2022-09-01 20:57:44
