"שמור על דברים פשוטים וההצלחה תדפוק בדלת שלך" – אלקטרוניקה בשבילך

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on telegram
Share on whatsapp
Share on email
פרסומת
תכנון תשתיות רפואיות


הוא בא מרקע צנוע. הוריו היגרו מפקיסטן להודו (אודיפור, רג'סטאן) במהלך החלוקה. אחותו הגדולה נולדה על רציף רכבת. הוא פרש כסגן נשיא של אחת החברות הגדולות ביותר על פני כדור הארץ כדי להתחיל מיזם. כיום, הוא השקיע כמעט הכל כדי להפוך לחברה הראשונה בהודו שמארזת מוליכים למחצה ו-ICs. זהו הסיפור של אמרית מנוואני כפי שסופר למוקול יודווייר סינג מ-EFY.

אמרית מנוואני, מנכ
אמרית מנוואני, מנכ"לית קבוצת סחסרה

"אני מחשיב את עצמי בר מזל במונחים של מה שהצלחתי להשיג בחיי. שום דבר שבניתי לא היה אפשרי ללא התמיכה של ההורים שלי, חבריי לבית הספר, המורים שלי ושתי העבודות שהיו לי. אני מחשיב שכל אדם שפגשתי בחיי היה מכריע בהפיכתי לגבר כפי שאני היום", אומרת אמרית מנוואני, ד"ר, קבוצת סחסרה.

אין בין הבעלים

אמרית, שנולדה באודייפור, רג'סטאן, נולדה למשפחה שעברה לאחרונה מפקיסטן להודו. אביה של אמרית, Narayan Das Manwani, כפי שתואר על ידו, היה האיש הקשה ביותר שראה בכל חייו. המשפחה נאלצה לעזוב את כל מה שהיה בבעלותה בפקיסטן ולהתחיל חיים חדשים בהודו. אביה של אמרית הקים חנות ממתקים באודייפור. הסיפור הראשון ששמע אמרית מהוריו היה כנראה הסיפור על איך נוצרה אחותו הגדולה, סיפור שיכול להעביר צמרמורת בעצמותיו של כל אחד!

"אחותי הגדולה נולדה על רציף רכבת. זה היה הזמן שבו הוריי היגרו כדי לחפש מקלט בהודו מפקיסטן. עדיין יש לי עור ברווז כשאני זוכר את הסיפור הזה. האירוע הזה, למרות שלא הייתי בעולם עד אז, הותיר השפעה גדולה על מוחי. אני עדיין לא יכול לדמיין איך אמא ואבא שלי הצליחו לעבור את זה, ועדיין לתת לכל אחד מאיתנו, האחים והאחיות חיים טובים", הוא משתף.

הוריה של אמרית עם בנו אקשיי
הוריה של אמרית עם בנו אקשיי

אמרית ממשיכה, "אבא שלי היה בעל חזון מספיק כדי להכניס אותי לבית ספר מיסיונרי למרות כל הקשיים שעמדנו בפניהם באודייפור". אמרית השלים את לימודיו היסודיים בסנט מרי ותיכון מסנט פול. שני בתי הספר הללו היו ידועים כבעלי תלמידים שמקורם ברקע חזק כלכלית. קבלת ההזדמנות ללמוד עם האליטה של ​​עיר התגלתה כאחד העידוד הגדולים בחייה של אמרית.

"תמיד הרגשתי שאני לא בעל ממון בין הבעלים. זה יצר את הנחישות שלי לעשות טוב בחיים. רציתי להיות אחד מהם ככל שהחיים מתקדמים. חבריי ללימודים עשו את הנחישות שלי להצליח בחיים", הוא מסביר.

ההשראה הגדולה ביותר של אמרית היא אביו. הוא היה מבלה שעות בהכנת הממתקים הטובים ביותר כדי לוודא שהעסק טוב, כדי שיוכל להרשות לעצמו חינוך טוב לילדיו. אוכלוסיית אודייפור, כפי שמספרת אמרית, הייתה אז רק כ-25,000 איש. התחרות בין חנויות המתוקים הייתה חריפה וכל מי שהתפשר על כמות או איכות היה עד מיד לירידה במכירות.

מצבה הכלכלי של המשפחה היה כה חלש, שאחיה הבכור של אמרית נאלץ לעזוב את החינוך ולעזור לאביו בחנות המתוקים. אביה של אמרית הוא שתמך בהחלטתה של אמרית בהכנה למבחני IIT. רוב בני משפחתו האחרים לא ידעו על IIT ולפיכך לא גיבו אותו לגשת לבחינה.

"הוא אמר לי להתכונן למבחנים במיקוד ובנחישות מלאה. הוא היה אומר לי שגם אם אני לא אצליח להגיע ל-IT, תמיד תהיה לי חנות ממתקים לנהל ולהרוויח ממנה", נזכרת אמרית. היו רק שני סטודנטים שהגיעו ל- IIT מאודייפור באותה תקופה. איך למדה אמרית שעבודה קשה היא המפתח להצלחה?

הוא עונה, "אני זוכר שאבי רוכב על אופניים 10 עד 12 ק"מ כל יום בארבע לפנות בוקר כדי להביא חלב מכפר סמוך לחנות הממתקים שלנו. הוא היה שם מיכלי חלב משני צידי האופניים. לקחתי ממנו לעבוד תמיד קשה".

אמרית כל כך עודד מאביו שהוא היה חוזר מבית הספר ומיד מסיים שיעורי בית ומתחיל לקרוא למחרת. אמרית נמצאה פותרת מתמטיקה לעתים קרובות יותר מאשר לא. את משך הזמן שהשקיע אמרית על ספרים ניתן לאמוד על פי העובדה שאמו נזפה בו להפסיק ללמוד מאחר שהאמינה שזמן זה יהרוס את הראייה של בנו.

"הייתי למדתי לאור מנורות אדמה לפני שהחשמל הגיע לביתנו. אמא שלי תמיד הייתה מודאגת כשראתה אותי ממשיכה לעשות מתמטיקה במשך שעות לאור מנורת האדמה. הגישה של עבודה קשה הגיעה מאבי", הוא אומר. אמרית היה כל כך טוב בלימודים שמנהל בית הספר שלו נתן לו קידום כפול והוא עלה לדרגה רביעית הישר מדרג ב'.

אמרית עם אביו נאראין דאס, אשתו וארשה והבן הראשון אקשיי
אמרית עם אביו נאראין דאס, אשתו וארשה והבן הראשון אקשיי

שיעורי עסקים ראשונים

אמרית, שידוע כבעל מוח חד בכל הנוגע לעסקים, ערך שיעורי עסקים ראשונים בחנות המתוקים של אביו. שיעורים עסקיים אלה כללו לא רק מכירה לצרכני קצה אלא גם ייצור מוצרים שיימכרו. הוא גם היה יושב על הדלפק לפעמים ומנהל את תזרים המזומנים. אמרית התחיל לעזור לאביו בחנות כשהיה בן שבע, והתפקיד הראשון שאביו נתן לו היה של רכישת מרכיבים המשמשים להכנת ממתקים. אירוע כלשהו שהוא עדיין זוכר מאותם ימים?

"היתה הפעם שבה הפסדתי כסף שאבי נתן כדי לקנות כמה מרכיבים. כל כך פחדתי שלא הלכתי לחנות שלי ואבא שלי התחיל לחפש אותי. כשהוא סוף סוף מצא אותי, הוא חיבק אותי ואמר לי לא לדאוג כי הוא ראה אותי בוכה. אלו היו ימי הזהב של החיים", משחזר מנוואני נרגש.

האירוע הזה, כפי שהוא משתף, היה זה שלימד אותו את ההיפך ממה שלימדו בהרבה בתי ספר למנהל עסקים. הוא היה בטוח באותו יום שאנשים שקשורים רגשית למקצוע שלהם, ואנשים אחרים שעובדים איתם, הם אלה שיכולים להשיג הכל.

"אף פעם לא אהבתי לאכול ממתקים. למעשה, גם אני הפסקתי לבשל מזמן. ואני חייב לומר לך שהייתי מאסטר בהכנת סב נמקין בגיל מאוד מוקדם. הייתי טוב גם בהכנת רבדי, גולאב ג'אמון וקולפי. אם אבא שלי היה מקשיב היום לאמירה הזו, הוא היה מעקם לי את האוזן ואומר לי שיכולתי להכין ממתקים (בחנות)", הוא משתף בחיוך ובעיניים מלאות אור. אמרית, שהפסיק לבשל מזמן, לא החמיץ הזדמנות לבשל רבדי או להכין קולפי לאביו. הוא גם בישל לעתים קרובות לילדיו כשהיו צעירים.

אמרית מצאה את המשבצת שלו כשהגיע הזמן לבחור נושאים לכיתה ט' ולהתחיל להתמקד בהם. "הייתי תלמיד טוב אבל גם הרגשתי קצת נחיתות מול הילדים האחרים. הייתה תקופה שישבתי באותה כיתה עם בנו של שופט המחוז ואנשים משפיעים אחרים. זה היה הזמן שהיה אתגר גדול עבורי. הלימודים, לא משנה כמה הם היו קשים, אף פעם לא היו אתגר עבורי", הוא נזכר שדיבר על האתגרים שעמד בפניהם בילדותו.

אמרית עם אשתו של שגריר ארה
אמרית עם אשתו של שגריר ארה"ב במסיבה שארגנה ג'נרל אלקטריק

איך הוא התגבר על האתגרים?

"המטרה שלי הייתה ללמוד מספיק קשה כדי להיות הכי טוב לא רק בכיתה אלא בכל הארץ. לא הפריע לי אף אחד שראה בי נחות והתיידדתי עם ילדים צנועים. רציתי ללמוד וזה הדבר היחיד שהיה חשוב לי", הוא עונה. אז הייתה תקופה שבה תלמידים אחרים עמדו בתור כדי ללמוד מתמטיקה מנוואני.

אמרית מוסיפה, "הגיע הזמן שכל חבריי לתלמידים התחילו לומר שאם מישהו יגיע ל-IIT מבית הספר שלו, זו תהיה אמרית". הדירוג שלו במבחן הכניסה ל-IIT היה 345 PAN India. IITs לקחו רק 2,000 סטודנטים בחמש המכללות שלהם באותה תקופה, וככל שהדירוג היה טוב יותר פירושו לא רק שיפור הסיכויים להיכנס ל-IIT אלא גם סיכוי לבחור את הזרם לפי בחירתו.

"החשיפה ל-IIT, החשיפה לאנשים שבאים ללמוד איתך מכל הארץ, היא מבריקה ביותר. להיחשף לחופש המוחלט שמקבלים במכללה ובהוסטל, ושאף אחד לא ישמור עליך זה אחד האתגרים הגדולים ביותר. זהו אתגר שיכול ללמד אותך את מיטב שיעורי ניהול הזמן עם ניסיון בעבודה", הוא משתף.

אמרית, שמתייחס לעצמו כאל סטודנט ממוצע ל-IT, היה ברור מלכתחילה שלא עזב את הוריו בהודו בחיפוש אחר הצעת עבודה או לימודים נוספים מחוץ למדינה. IIT Kanpur היה קשור גם לאוניברסיטאות הממוקמות בארצות הברית כמו MIT, והיה קל לסטודנטים להמשיך לתואר גבוה יותר באוניברסיטאות כאלה. אמרית, שעברה את IIT עם 7.6 CGI, קיבלה הצעת עבודה להשמה בקמפוס מלרסן וטוברו. כיום, הוא מחזיק גם בתואר MBA מאוניברסיטת דלהי, אותו השלים תוך כדי עבודה עם GE.

"יותר מ-50% מהסטודנטים התכוונו ללכת לחו"ל ללימודים גבוהים ולאחר מכן להציע עבודה. לא היה לי סוג כזה של חלום או רצון. רציתי להיות ליד ההורים שלי כמה שאני יכול. אבי רצה שאקים עסק בזמן שתמיד רציתי לעבוד בעולם התאגידים", הוא משתף.

אבא ידע, הבינה אמרית מאוחר יותר

כשאמרית החלה להתקדם לקראת השלמת תואר הנדסה מ- IIT Kanpur, המצב הכלכלי של המשפחה החל להשתפר. לאחר מכן, אביה של אמרית ביקש ממנו לפתוח עסק חדש בעיר אודייפור והתכונן לממן את כל העסק עבור בנו הצעיר. אמרית, לעומת זאת, רצה לחשוף את עצמו לעולם הארגוני וללמוד יותר על עסקים באופן מעשי. הייתה לו גם הצעה מלרסן וטוברו (ב-1972) שהמתינה לתשובתו.

"אבי התאכזב לשמוע שאני מצטרף לעבודה במקום לפתוח עסק משלי. שכנעתי אותו בכך שאמרתי לו שכדי לבנות עסק מצליח אצטרך לקבל חשיפה לעבודה ב-MNC. הצטרפתי למשרד בומביי של לרסן וטוברו…



קישור לכתבת המקור – 2022-02-05 11:41:57

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on telegram
Telegram
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on email
Email
פרסומת
תכנון תשתיות רפואיות

עוד מתחומי האתר